יאסר אבו רגילה, אב לעשרה ילדים וסב לשבעה נכדים, תושב שגב שלום ואיש מד״א ותיק, משרת בארגון כבר עשרים וחמש שנה. במשך השנים טיפל באינספור אירועי חירום והכיר מקרוב גם את המציאות של ירי רקטות בדרום. בבוקר השבעה באוקטובר היה זה בנו שהעיר אותו משינה במילים: ״אבא, יש מלחמה״.
האזעקות כבר נשמעו ברחבי האזור. זמן קצר לאחר מכן התקבלה קריאה על פגיעה ישירה של רקטה בבית. יאסר דיווח למוקד מד״א, לבש שכפ״ץ וקסדה ויצא.
כבר בדרך היה ברור שהבוקר הזה שונה. האזעקות לא פסקו, הוא ראה עשן עולה מאזורי הנפילות ושמע את שריקות הרקטות מעליו. יאסר היה איש מד״א הקרוב לזירה וידע שלדקות הראשונות יש משמעות.
״ידעתי שאנשים צריכים אותי. אני הכי קרוב, אני ראשון שמגיע לאירוע״.
כשהגיע לבית שנפגע מצא חמישה פצועים, בני משפחה אחת. בין הנפגעים הייתה צעירה כבת עשרים שסבלה מפגיעת ראש קשה. לצדה היו שלושה מאחיה ובן משפחה נוסף ששהה בבית בעת הפגיעה.
יאסר החל לטפל בהם. מתנדב מד״א נוסף שהוזנק לזירה הצטרף אליו, והשניים נדרשו בתוך זמן קצר להעריך את מצבם של חמשת בני המשפחה, להעניק להם טיפול ולהכין אותם לפינוי. מצבה של הצעירה היה הקשה ביותר.
הם יצאו לכיוון באר שבע. בכניסה לעיר חברו לניידת טיפול נמרץ של מד״א. הצעירה הועברה לצוות הנט״ן להמשך טיפול מתקדם, ויאסר המשיך עם יתר הפצועים לסורוקה.
לאחר מכן, מוקד מד״א הזניק אותו לאירוע נוסף, הפעם באזור צומת נבטים. שם טיפל בתינוקת כבת חצי שנה שנפגעה קשה מרסיס רקטה, הרסיס עדיין היה נעוץ בראשה והיא הייתה מחוסרת הכרה. אביה, שהיה לצדה, נפצע אף הוא מרסיסים. הירי לא פסק. רקטות נוספות נורו לעבר האזור והאזעקות המשיכו ללוות את עבודת הצוותים. בתוך כל אלה נדרש יאסר להישאר ממוקד בתינוקת מחוסרת ההכרה ובאביה הפצוע ולהביא אותם להמשך טיפול בבית החולים.
כשסיים זיהה שבעה לוחמי יס״מ שנפצעו קשה והרוג אחד שהגיעו בכלי רכב פרטיים למיון. יאסר סייע בהכנסתם ובקליטתם במיון.
משם המשיך יאסר שוב לשטח. לאורך היום הפעיל אותו מד״א באירועים נוספים באזור נבטים, שגב שלום, ערוער ואבו סבית. מזירה לזירה הוא פגש עוד בתים שנפגעו, עוד משפחות ועוד ילדים שנזקקו לטיפול. ההיכרות שלו עם האזור, עם הדרכים ועם היישובים הפכה באותו יום לחלק מהיכולת להגיע במהירות אל הנפגעים.
בסיכום הפעילות שלו מאותו יום מנה יאסר 21 פצועים והרוג אחד שבהם טיפל או שבטיפול בהם היה מעורב.
הפעילות של יאסר באותו יום מבטאת תפיסה שמד״א פועל לפיה גם בשגרה: ככל שהסיוע הרפואי הראשוני נמצא קרוב יותר למטופל, כך ניתן להתחיל בטיפול מוקדם יותר ולקצר את זמן התגובה. לשם כך המענה אינו נשען רק על האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ. מד״א פועל ליצירת שכבות נוספות של מענה רפואי בתוך הקהילה, באמצעות כונני יחידת התגובה המיידית המוזנקים לאירועים בקרבת מקום מגוריהם, תחנות ונקודות הזנקה הפרוסות בשטח, הכשרות והדרכות לציבור ויוזמות נוספות שנועדו להביא את הטיפול הראשוני קרוב ככל האפשר למי שזקוק לו.
כיום יאסר הוא מהמובילים בתוכנית של מד״א להכשרת צוותי ״מגן״ בקרב האוכלוסייה הבדואית בפזורה בנגב. התוכנית היא חלק מאותה תפיסה ארגונית של קיצור זמני התגובה והרחבת המענה הרפואי בקהילה. במסגרתה מקבלים תושבים כלים להתמודדות ראשונית עם מצבי חירום רפואיים, כדי שניתן יהיה להתחיל להעניק סיוע כבר בדקות הראשונות, עד להגעת צוותי מד״א ולהמשך הטיפול.
עבור יאסר יש בכך המשך ישיר לדרך שבה פעל בשבעה באוקטובר. באותו בוקר הוא היה איש מד״א הקרוב לזירה, ולכן יכול היה להגיע במהירות ולהתחיל לטפל. היום הוא מסייע למד״א להרחיב את אותה יכולת, להעניק לעוד אנשים כלים להצלת חיים ולחזק את המענה הרפואי ביישובי הנגב.
אחרי עשרים וחמש שנה במד״א, יאסר ממשיך לטפל, להדריך ולהכשיר. הניסיון שצבר הופך היום גם לידע שעובר הלאה, כחלק ממערך שמבקש להגיע מהר יותר, להיות קרוב יותר ולהעניק לכל אדם את הסיוע שהוא זקוק לו ברגעים הראשונים והחשובים ביותר.
