ליאור היה דמות ותיקה ומוכרת בקיבוץ ניר יצחק.
במשך יותר מארבעה עשורים התנדב במד"א ושימש חובש רפואת חירום ונהג האמבולנס של הקיבוץ.
הוא תרם דם באופן קבוע והיה דמות מרכזית במערך החירום המקומי.
במקביל היה במשך עשרות שנים חבר בכיתת הכוננות ומעורב מאוד בחיי הקהילה.
בבוקר השבעה באוקטובר יצא ליאור להגן על קיבוץ ניר יצחק. הוא נרצח בקרב על הגנת הקיבוץ וגופתו נחטפה לרצועת עזה.
במשך יותר משנתיים הוחזקה גופתו בעזה, עד שהושבה לישראל ב־8 בנובמבר 2025.
ליאור הובא למנוחת עולמים בבית העלמין האזרחי בניר יצחק.
הותיר אחריו את רעייתו, ארבעה ילדים, אב ושני אחים.
לזכרו הוקדש אמבולנס מד"א שנושא את שמו.
יהי זכרו ברוך.
